#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ. 1 האם גיד הנשה נוהג במוקדשים ומדוע?	"אב&quot;א קדשים במעי אמן קדושים ואין איסור גיד חל על איסור מוקדשים {אפ' למ&quot;ד שאיסור גיד חמור שנוהג בבני נח, לא אמר סברא זו במקום איסור חמור של כרת} ורק בבכור שביציאותו מרחם קדוש נוהג בו איסור גיד.<p dir=""rtl"">אב&quot;א כל הקדשים רק בהוויתן הם קדושים, ולכן איסור גיד חל בהם.</p><p dir=""rtl"">[למ&quot;ד אין בגידים בנותן טעם בכל קדשים נוהג רק איסור גיד ולא איסור מוקדשים, אלא דתנא דידן ודאי סבר שיש בגידים בנותן טעם.]</p>"	חולין צ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ. 2 האם גיד הנשה נוהג בעולה ולמאי נפק&quot;מ?	"רב חיא בר יוסף אמר שאין גיד נוהג בקדשים שאין נאכלים, ור' יוחנן אמר שנוהג בהם.<p dir=""rtl"">רב פפא אמר דלא פליגי ובודאי מעלהו, ומה שאמרו נוהג בו, היינו שאם אוכלו לוקה עליו משום גיד, וא&quot;ד דאמר דלכו&quot;ע אינו נוהג ולא צריך לחלצו אבל אם חלצו אותו נוהג ואינו מעלהו. רנב&quot;י אמר דפליגי האם מותר להעלות אותו עם הבשר.</p><p dir=""rtl"">ונחלקו בזה רבי וחכמים דלחכמים חולצו לתפוח שנאמר &quot;ממשקה ישראל&quot; מן המותר לישראל [אבל אינו חולצו קודם שמעלהו משום &quot;הקריבהו נא לפחתיך&quot;] וכן דעת רב הונא, ורבי אומר כל זמן שהוא מחובר מקרבהו ואין בזה מושם ממשקה ישראל מידי דהוי החלב והדם {ורבנן מצותן בכך שאני} אבל חלצם אינו מעלם וכן דעת רב חסדא.</p>"	חולין צ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"צ. 3 כתיב גבי עולה &quot;והקטיר הכהן את הכל המזבח&quot; וכתיב &quot;ועשית עולתך הבשר והדם&quot; כיצד יתישבו ב' מקראות הללו?<p dir=""rtl"">(גיד הנשה של עולה האם קרב, עצמות גידים וכד' שפרשו האם יעלו ובפוקעים האם מחזיר?)</p>"	"עצמות הגידים והקרנים והטלפים לרבי מחוברים יעלו ואף שזה פשיטא מידי דהוי אראשה של עולה הוצרך קרא &quot;והקטיר הכהן את הכל&quot; לרבות גיד הנשה, אבל אם פרשו אפ' בראשו של מזבח ירדו דכתיב &quot;ועשית עולתך הבשר והדם&quot;.<p dir=""rtl"">לחכמים גיד הנשה ה&quot;נ אינו קרב דכתיב &quot;ממשקה ישראל&quot;, ולא נצרך קרא &quot;והקטיר הכהן את הכל&quot; אלא לרבות שאפ' פרשו יעלו, ומאי דכתיב &quot;ועשית עולתך הבשר והדם&quot; ללמד שבפוקעים מחזירים רק בשר ולא עצמות גידים וכד'.</p>"	חולין צ.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ: 1 היכן דברו תורה נביאים וחכמים לשון הבאי?	"תורה - &quot;ערים גדולות ובצורות בשמים&quot;.<p dir=""rtl"">נביאים - &quot;ותבקע בארץ לקולם&quot;.</p><p dir=""rtl"">חכמים - תפוח - פעמים עליה כשלוש מאות כור. כוס - רבא אמר השקו את התמיד בכוס של זהב, גוזמא, אבל בשם שמואל אמרו שאין זה גוזמא שאין עניות במקום עשירות. גפן - גפן של זהב שהמתנדב עלה וכד' מביא ותולה בה אמר ר' אלעזר ב&quot;ר צדוק מעשה היה ונמנו עליה שלוש מאות כהנים, גוזמא. פרכת - דשנינו במשנה ושלוש מאות כהנים מטבילים אותה, גוזמא.</p>"	חולין צ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ: 2 באיזה ירך נוהג גיד הנשה ובמאי פליגי?	"ר' יהודה אומר אינה נוהגת אלא בירך אחת ודעת מכרעת בשל ימין, רבא אמר שמקורו מדכתיב &quot;הירך&quot; המיומנת שבירך, ריב&quot;ל אמר &quot;בהאבקו עמו&quot; כאדם שחובק את חברו, ר' שמואל בר נחמני אמר כגוי נדמה לו ואמר מר ישראל שנטפל לו גוי טופלו לימינו, רב שמואל בר אחא אמר כת&quot;ח נדמה לו דאמר מר המהלך לימין רבו הרי זה בור.<p dir=""rtl"">חכמים אומרים וכן סתמה משנתנו שנוהג בשניהם. אליבא דרבא מה דכתיב &quot;הירך&quot; דפשיט איסורא בכוליה ירך, ולמאי דאמר ריב&quot;ל &quot;בהאבקו עמו&quot; לומדים לאידך דריב&quot;ל דאמר מלמד שהעלו אבק מרגליהם עד כסא הכבוד.</p>"	חולין צ:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	צ: 3 מדוע אמרו בפסח הגידים ישרפו בששה עשר (3)?	"[אין לומר גידי בשר דאם כן צריך לאכלם ואם לאו הרי הם בכלל נותר, ואם אינם כבשר שיזרקם (ובפסחים פג: מסיק דכל הגידים בשר חוץ מגידי צואר), וכן אין לומר גיד הנשה אליבא דר' יהודה לפי מאי דמסקינן דדעת תורה שנוהג בימין ולא בשמאל]<p dir=""rtl"">רב איקא בר חנינא אמר בגיד הנשה והוכרו ולבסוף נתערבו, רב אשי אמר בשמנו של גיד שישראל קדושים נהגו בו איסור, רבינא אמר בחיצון הסמוך לבשר שאין חייבים עליו.</p>"	חולין צ:		
